מניעת אובדנות

במהלך החיים, לרבים מאיתנו עוברות מחשבות כמו, "אולי אני רק נטל על אחרים", או "אולי עדיף אם לא הייתי כאן יותר, אולי עדיף כבר להתאבד". עולים רגשות כמו, "אני בקצה שלי", או "הכל כבר מרגיש יותר מדי".

המחשבות והרגשות האלה מגיעים כשאנחנו מרגישים שכבר אין מוצא, כשאנחנו כבר לא מאמינים שיכול להיות שינוי לטובה, ולא יכולים לראות כל דרך אחרת לפתור את הבעיות שלנו. להיות במקום הזה, מרגיש מאוד בודד וחסר סיכוי.

מתי זה מגיע, המחשבות האלה?
הרגשות והמחשבות האלה יכולות להגיע בעקבות משבר חריף, אירוע טראומטי, או בגלל קשיים ואתגרים מתמשכים. המעשה האובדני, המוות, יכול להרגיש בזמנים כאלה כהקלה, דרך למצוא שלווה ולהפסיק את כל הסבל הזה.

גם אם יש פתרונות אחרים, קשה לראות אותם
ולא רק לראות, אלא גם להאמין שהם באמת יכולים לעבוד. זה כמו להיות סגורים בחדר שנראה שאין בו פתח יציאה. יש דלת לחדר אך מתוך המצוקה והקושי היא בלתי נראית. כמעט ובלתי אפשרי לזכור שיש שם דלת ועוד יותר קשה לראות אותה או לחשוב שאפשר לפתוח אותה.

גם אם לא נראה שיכול להיות שינוי
לעתים קרובות, אל תחושת המצוקה הבלתי נסבלת, מתלווה תחושות בושה ואשמה, ביקורת עצמית על המחשבות האובדניות, וכך אנחנו הופכים לאסירים של המחשבות והרגשות שלנו. כל אפשרות לפתרון – היא בלתי נראית. גם אם כרגע שינוי נראה בלתי אפשרי – אנחנו בער"ן כאן בשבילך לעזרה ראשונה נפשית 7\24.

אנחנו כאן בשבילך

עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.

השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.

האם יש לך מחשבות על התאבדות?

כשעולות בנו מחשבות על סיום החיים, זה לרוב סימן לכך שאנחנו נמצאים בכאב עמוק, במצוקה שקשה לשאת.

אלו רגעים שבהם נדמה שאין מוצא, שאין תקווה, וששום דבר כבר לא יכול להשתנות. אנחנו מרגישים עייפים, מותשים מהמאבק, ואולי גם מרגישים מאוד מאוד לבד בתוך כל זה. התחושה היא שאין פתרון אחר, שהכאב פשוט חזק מדי.

אבל, העובדה שהמחשבות האלה עולות, זה לא אומר שאנחנו בהכרח באמת רוצים למות. זה אומר שאנחנו רוצים שמשהו ישתנה, שנפסיק לסבול, שנוכל סוף־סוף לנשום.

אפשר לפנות אלינו, השיחה היא אנונימית לגמרי.
אנחנו כאן כדי להקשיב, בלי לשפוט, בלי למהר לייעץ, פשוט להיות במקום שבו את או אתה נמצאים. שיתוף יכול להיות הצעד הראשון אל עבר הקלה ושינוי. 

לקריאה נוספת לחצו כאן

מדריך להגשת עזרה ראשונה נפשית במצבי סיכון לאובדנות

ברוב המכריע של המקרים, התאבדות ניתנת למניעה ומניעת אובדנות אינה חלקה השמורה לאנשי המקצוע בלבד. להקשבה ולתמיכה חברתית של הסובבים יש ערך רב ויכולת להציל חיים.

הנה השלבים לתגובה ולהתייחסות במקרה של חשש לאובדנות:

 השלבים 

  1. מזהים את הסימנים – מצב רוח ירוד, העדר עניין והנאה, הפרעות סביב שינה ואכילה, פסימיות וריקנות, חוסר תקווה, ירידה ביכולת הריכוז ובקבלת החלטות, פגיעה בתפקוד, אנרגיות דלות, המנעות מפעילות חברתית, התבטאויות מילוליות מעוררות דאגה 
  2. מקשיבים – מקשיבים ומגלים הבנה, נמנעים מביקורת והטפה. מציעים תמיכה – את.ה לא לבד אני איתך 
  3. שואלים – לאחר זיהוי סימני האזהרה חשוב לשאול על אובדנות בצורה ישירה ורגישה –היו לך מחשבות על התאבדות? או – האם חשבת או תכננת לסיים את חייך ?
  4. מפנים לתמיכה – מפנים לעזרה מקצועית – כאן אפשר ליצור קשר עם ער"ן.

כשהסיכון גבוה מדי מזעיקים כוחות הצלה.

למדריך המלא להגשת סיוע נפשי במצבי סיכון, מאת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן – לחצו כאן 

שאלון להערכת סיכון אובדני

במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, פותח שאלון מקוון אנונימי, המיועד לקהל הרחב ומטרתו לספק הערכה ראשונית על מצבי סיכון אובדני ולכוון לקבלת יעוץ/טיפול בהתאם לרמת הדחיפות והסיכון.

השאלון מיועד למילוי עצמי או עבור אדם אחר שאתם חוששים לגביו. השאלון הינו אנונימי לחלוטין, ואין צורך למסור כל פרט מזהה.

בכל מקרה, חשוב לזכור שמילוי השאלון לא מהווה תחילף להערכה של איש מקצוע.

מאמרים בנושא

כלים וטיפים לעזרה עצמית

לגופים וארגונים נוספים

רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.

עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.