פגיעה עצמית יכולה ללבוש כל מיני צורות, שהמשותף להן הוא פגיעה פיזית בעצמנו בכוונה ובדרך כלל לאורך זמן. למרות הפגיעה בעצמנו, בגוף שלנו, לרוב הכוונה היא לא אובדנית, אלא לנסות ולהתמודד עם קושי או מצוקה גדולים שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתם.
להפוך את הכאב לפיזי
פגיעה עצמית נועדה פעמים רבות להפוך את הכאב הרגשי, שאולי אנחנו לא יודעים מה לעשות איתו, לכאב פיזי שהוא בשליטה שלנו. בפציעה עצמית יש לנו שליטה מתי הכאב מתחיל ומתי הוא מפסיק.
זו דרך להתמודד עם רגשות שקשה לנו להרגיש אותם וגם קשה להפסיק אותם. רגשות ותחושות שיכולים לבוא בעקבות אירועים טראומטיים, תחושת בדידות או בושה, או קושי להתמודד עם מצבים מאתגרים: חברתיים, רגשיים, לימודיים ועוד.
פגיעה עצמית יכולה להרגיש מאוד בודדה
לא פעם מתלווים לפציעה עצמית רגשות של בושה, אשמה ורצון להסתיר.
הפגיעה העצמית נותנת הקלה רגעית שאחריה חוזר הצורך בפגיעה או בפציעה העצמית, וכך נכנסים ללופ שחוזר על עצמו שוב ושוב.
לרוב, פגיעה עצמית כוללת את אחת או יותר מההתנהגויות הבאות:
חתכים בעור (בעיקר בידיים), שפשוף של העור, דקירות עצמיות [מחט, עפרון], כוויות עצמיות, תלישת שיער, גירוד ופתיחת פצעים מחדש, הכאה עצמית והטחת הראש בקיר או בחפצים קשים, התנהגות מסוכנת עם אנשים אחרים כמו קטטות או פעילות מינית לא בטוחה, בליעה מכוונת של חומרים מזיקים, פעילות גופנית מוגזמת והפרעות אכילה.
שכיחות פגיעה עצמית
מחקרים מהעשור האחרון מראים כי השכיחות של פגיעה עצמית בקרב בני נוער היא בסביבות 20%, ובקרב מבוגרים כ-5%.
פגיעה עצמית נפוצה יותר אצל נשים מאשר גברים. ההנחה היא כי בעת מצוקה, נשים נוטות לבטא את הקושי פנימה, בפגיעה בעצמן, וגברים יותר מפנים את הקושי החוצה, באלימות ותוקפנות כלפי אחרים.
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.
השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
למרות שפגיעה עצמית פוגעת ופוצעת את הגוף, לרוב המטרה היא לאו דווקא לגרום לעצמנו נזק אלא ליצור הקלה רגעית. להחליף את הכאב הנפשי שמולו אנחנו מרגישים ומרגישות חסרי אונים, לכאב פיזי שיש לו התחלה וסוף.
להצליח להקל על כאב נפשי עמוק שאנחנו לא תמיד מצליחים אפילו לזהות מהו, להכיל או לבטא במילים. פגיעה עצמית יכולה גם להיות הסחת דעת מתחושות של ריקנות או עצב וכאב. הכאב הפיזי גם מצליח לתת תחושה של נוכחות וחיבור למציאות.
בפגיעה עצמית יש לא פעם ניסיון להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה כשאנחנו נמצאים בקושי או במצוקה גדולים, עם הרגשה של חוסר אונים, ולא יודעים איך להתמודד איתם.
על אף שפגיעה עצמית פוגעת ופוצעת את הגוף, לרוב המטרה שלה היא היא לא אובדנית.
הפגיעה העצמית היא ניסיון לווסת ולהתמודד עם קשיים ומצוקות ולהחזיר לעצמנו את השליטה על הכאב שאנחנו מרגישים. להפוך את הכאב הנפשי לכאב פיזי.
עם זאת, גם אם פגיעה עצמית אינה אובדנית בדרך כלל, יכול להיות קשר בין הדברים. לפעמים, עם הפגיעה העצמית יש גם מחשבות אובדניות, ופגיעה עצמית יכולה להיות מנגנון להתמודד עם המחשבות והרגשות האלו.
לכן, חשוב מאוד לא להקל ראש או להתעלם מהתנהגויות של פגיעה עצמית, שכן בכל מקרה הן מצביעות על מצוקה גדולה וקושי רב.
יש מספר טכניקות שאפשר לעשות בזמן שיש דחף חזק לפגיעה עצמית. אלה טכניקות שיוצרות גם הן תחושות חזקות, אבל אינן גורמות לפגיעה או תוצאה מתמשכת כמו פציעה.
במקום פגיעה עצמית אפשר למעוך ביד קוביות קרח עד שנמסות, להריח משהו בעל ריח חזק מאוד, לעשות אמבטיה או מקלחת קרה וכד'.
הטכניקות האלה מאפשרות להחליף את הפציעה, שלרוב מביאה בעקבותיה אשמה, בושה וצורך להסתיר, בפעולה אחרץ. אבל, עדיין הפעולות החליפיות האלה לא מתייחסות לשורש של הצורך בפגיעה עצמית אלא מאפשרות לעבור את רגעי המשבר בדרך שלא תשאיר צלקות לעתיד.
פגיעה עצמית מגיעה בעקבות קושי גדול, מצוקה או כאב. לכן, כדאי להתייחס גם להפסקת הפגיעה עצמה וגם לסיבות שבגללן היא קורית. לתת מקום ותוקף לקושי, ולמצוא דרכים אחרות להתמודד איתו.
חשוב לזכור שהמסע של כל אחד ואחת מאתנו הוא יייחודי ואחר, ואפשר וכדאי למצוא מה יכול לתמוך ולחזק אותנו.
בגיל הזה – בתקופת גיל ההתבגרות, יש כל כך הרבה שינויים בבת אחת – בגוף שלנו, במיניות, ביחסים עם המשפחה...
פגיעה עצמית היא נושא מורכב ורגיש, שמעלה בנו לא פעם תחושות של בלבול, דאגה או אפילו פחד. בין אם אנחנו...
תמיכה מחברים, משפחה או איש מקצוע – שיתוף עם אדם קרוב יכול להעניק תחושת הקלה, הבנה ותמיכה. שיחה עם מישהו שאנחנו סומכים עליו, יכולה לשנות את התחושה של בדידות ולהציע לך פתרונות חדשים. אפשר גם לפנות אלינו – אל קווי הסיוע של ער"ן.
לפעמים הדחף לפגיעה עצמית הוא רגעי, יש רגע של שיא בתחושת הקושי והלחץ. הסחת דעת על ידי פעילויות אחרות יכולה לעזור לעבור את הגל – כתיבה, ציור, הליכה, משחקי מחשב או צפייה בסרט. גם שיחה עם חבר או עיסוק במשהו שאנחנו אוהבים יכול לעזור.
תרגילי נשימה עמוקה, קרקוע ומדיטציה יכולים לעזור להרגיע את הגוף והנפש, ולהפחית את הלחץ שמוביל לדחף לפגוע בעצמנו. אפשר לתרגל נשימה עמוקה (למשל שאיפה למשך 4 שניות, החזקה של 4 שניות, ונשיפה ל-4 שניות). גם קירקוע יכול להרפות את המתח – למשל – למצוא 5 חפצים בצבע ירוק בסביבתנו.
ישנן פעולות שיכולות לסייע לנו לשחרר את תחושת הלחץ הפנימי מבלי לגרום נזק פיזי, למשל – לצייר קווים אדומים על העור במקום לפגוע לחתוך ולפגוע בעצמנו, להחזיק קוביית קרח ביד או להשתמש בגומייה על היד כדי להרגיש את המתיחה מבלי לגרום לפציעה.
רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.
עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.
יצירת קשר
טלפון: 076-8844400
דואר: ת.ד. 7137 נתניה 4217002
דוא"ל: eran1201@eran.org.il
מוקד תרומות: 1-700-70-1201
