מערכות היחסים שלנו, אלה שקיימות וגם אלה שחסרות, הן אחד החלקים החשובים ביותר בחיים שלנו. כמו שאוכל ובית הם צרכים פיזיים בסיסיים, גם תחושת חיבור ושייכות היא צורך בסיסי בשבילנו, כבני אדם.
גם כשאנחנו גדלים, אנחנו זקוקים לאנשים שיראו אותנו, שיאהבו ויקבלו אותנו כמו שאנחנו. שנוכל להרגיש בטוחים לצידם. מערכות יחסים יכולות להעניק לנו משמעות, בטחון ותחושת ערך, אבל גם עלולות לעורר כאב, תסכול או בדידות כשהן לא מתממשות כפי שהיינו רוצים.
מערכות היחסים בחיים שלנו
בין אם אלו בני ובנות זוג, חברים, בני משפחה או קולגות, יכולות להיות עבורנו מקור לתמיכה וכוח, אבל גם יכולות להיות מורכבות, להיות מקור של קושי, עומס או מתח בחיים שלנו.
מערכות יחסים, מפגש של שני אנשים ויותר, הן מורכבות מהרבה רבדים וחלקים. אנחנו לא תמיד לומדים ויודעים איך להיות בקשר: איך לתקשר כשאנחנו פגועים, איך להציב גבולות או איך לשמור על עצמנו בתוך מערכת יחסים קרובה.
רובנו לומדים תוך כדי תנועה, דרך ניסוי וטעייה, ולעיתים גם דרך כאב. זה טבעי לגמרי, קשרים הם דבר חי, משתנה, שמערב רגשות עמוקים וגם דפוסים ישנים.
כשיש קושי מתמשך
ריבים, עימותים או חוסר נוחות בתוך מערכת יחסים, במיוחד אם זו מערכת יחסים קרובה, יכולים להשפיע על החיים שלנו. ההשפעה היא רחבה, זה יכול להשפיע על הדימוי העצמי שלנו, על הבטחון העצמי, על תחושת הרווחה וגם על הבריאות.
כדי שנוכל להרגיש ביטחון ונינוחות במערכת יחסים, חשוב שתהיה לנו אפשרות לבטא את עצמנו כמו שנרצה, להרגיש שהמקום שלנו בתוך מערכת היחסים בטוח. קושי במערכת יחסים יכול לעורר בנו תחושה מתמשכת של מועקה, עצב, דאגה או כעס, ולהשפיע על התפקוד שלנו בבית, בעבודה, בלימודים.
כשמערכת יחסים הופכת לפוגענית
לא תמיד קל לזהות את הפגיעה שיש בתוך מערכת יחסים. אולי נצדיק את הפגיעה, אולי נאמין שאנחנו לא בסדר ומגיע לנו להפגע או שיש פחד שאף אחד לא יאמין או יבין אותנו אם נספר על זה.
הפגיעה יכולה להיות מסוגים שונים: ביקורתיות מתמדת, זלזול, חוסר כבוד או חוסר מקום לבטא את הרצונות והצרכים שלנו, אלימות כלכלית, מניפולציות רגשיות. וכמובן מקרים שבהן יש אלימות פיזית, מילולית או מינית.
אם מערכת היחסים הזו גורמת לנו להרגיש פחד, דאגה, חוסר בטחון, חוסר ערך ואשמה לאורך זמן, זה יכול להיות סימן להתחיל לבדוק אם מערכת היחסים הזו טובה לנו.
ובכל מקרה של אלימות או סכנה, ניתן לפנות למוקד של משרד הרווחה והבטחון והחברתי, בטל. 118.
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.
השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
זוגיות היא אחת ממערכות היחסים המשמעותיות והמרכזיות בחיים שלנו. קושי או ומשבר ביחסים האלה יכול להיות כואב ומציף, ולהשפיע עלינו בהרבה מובנים.
כשאנחנו מרגישים שהקשר, שבעבר היה מקום של קרבה, אהבה ובטחון, מתחיל להתמלא במתח, כעס או ריחוק, זה יכול ליצור תחושת בדידות עמוקה. משבר זוגי יכול לעורר רגשות רבים: אכזבה, כאב, חשש, ואפילו פחד לאבד את מה שבנינו יחד.
כשהתקשורת משתבשת, כשיש מתחים ומטענים שנצברים, שיחות יכולות להפוך מהר מדי לוויכוחים, ריבים, ולפעמים נאמרות מילים קשות ופוגעות שמרגיש שאין דרך חזרה מהן.
משבר בזוגיות הוא לא בהכרח סוף הדרך, אלא הוא יכול להיות הזדמנות להבין לעומק את הקשר ואת עצמנו, את השינויים שאנחנו עוברים ואיך הם באים לידי ביטוי בקשר. משברים יכולים ללמד אותנו איך לתמוך זה בזה גם ברגעים של כאב ואכזבה.
עם הכלים והעזרה הנכונים, אפשר לחזק את הקשר ולבנות מחדש את תחושת הביטחון והשותפות, ולפעמים לצמוח יחד ממקום של אהבה עמוקה ואמיתית יותר.
אם אתם מרגישים שאתם בסכנה לפגיעה – אל תהססו לפנות לקו חירום ארצי לאלימות במשפחה בטלפון: 118.
הקשר בין הורים לילדים הוא מהעמוקים והמשפיעים ביותר בחיים שלנו. זה הקשר שבו נוצר הבסיס לתחושת ביטחון, ערך עצמי ויכולת להיות בקשר עם אחרים. אבל, גם קשרים קרובים כל כך יכולים להיות מורכבים, מלאים ברגשות, ציפיות, תקוות ואכזבות, משני הצדדים.
כהורים, אנחנו יכולים לחוש אהבה עצומה, אך גם בלבול, דאגה, פחד, אשמה או תחושת תסכול. כילדים – גם בבגרות – אנחנו יכולים להרגיש הערכה, תלות, נאמנות, כעס או כאב מול ההורים שלנו.
לעיתים יש קרבה גדולה, ולעיתים יש מרחק, שתיקות, כעס או תחושת חוסר הבנה. זה לא תמיד פשוט, במיוחד כשאנחנו רוצים לשמור על קשר, אבל גם לשמור על עצמנו.
מערכות יחסים בין הורים וילדים משתנות עם הזמן, ויכולות לעבור תהליכי תיקון, התקרבות או התרחקות. לא משנה מה הגיל, יש מקום לשאול: מה חשוב לי? מה עוזר לי להרגיש קרוב? ואיפה אני צריך/ה גבול כדי לשמור על הלב שלי?
מערכות יחסים הן חלק משמעותי בחיים שלנו. הן יכולות להיות מקום טבעי לתמיכה, לאהבה, לחום, לצמיחה ולביטחון. אך מה קורה כשהקשר הופך למעיק, מלחיץ או אפילו פוגעני ומסוכן?
כשאנחנו מרגישים שהקשר גוזל מאיתנו כוחות במקום להטעין אותנו וגורם לסטרס, קושי וכאב, כדאי לעצור ולבחון את מערכת היחסים הזו.
איך אנחנו מרגישות ומרגישים בקשר? האם צריך להסתיר דברים? האם צריך להזהר? ללכת על קצות האצבעות? כמה חופש יש לנו במערכת היחסים הזו להיות מי שאנחנו? האם יש מקום לרצונות שלנו? לצרכים שלנו, או שאולי אנחנו חווים או חוות ביקורת מתמשכת או השפלה, או אלימות מכל סוג – מילולית, פיזית, מינית או כלכלית.
מערכת יחסים פוגענית יכולה להיות בכל קשר משמעותי שלנו: בזוגיות, במשפחה, במקום העבודה ובלימודים ועוד.
לפעמים קשה לנו לזהות שאנחנו בתוך מערכת יחסים פוגענית וקשה לצאת ממנה. אולי כבר התרגלנו, אולי אנחנו סומכים על הבטחות שניתנות שוב ושוב לשיפור ואולי יש פחד מבדידות או שינוי. יציאה מקשר רעיל או פוגעני הוא תהליך מורכב שדורש אומץ רב, ואם יש חשש לאלימות ולפגיעה – גם ליווי מקצועי.
לפעמים מערכות היחסים שלנו עוברות תקופות מאתגרות. זה טבעי, אנושי, ומשותף לכולנו. ברגעים כאלה, חשוב לזכור שקשיים הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים משמעותית, והם לא בהכרח מעידים על כישלון או על כך שמערכת היחסים בלתי ניתנת לתיקון.
בתקופות של משבר או קושי, קל לשכוח את הדברים הטובים במערכת היחסים. לכן, חשוב במיוחד לשים לב גם לרגעים הקטנים שבהם יש חיבור, הבנה, קרבה. הרגעים האלה הם התזכורות לבסיס האיתן שעליו נבנתה מערכת היחסים מלכתחילה.
וכשהקושי נמשך יותר מדי זמן זה בסדר גם לחפש עזרה, ללמוד דרכי תקשורת מיטיבות, איך להתנהל בזמן קונפליקט או כעס ועוד.
י', עולה חדשה בשנות השלושים לחייה, פנתה לער"ן באמצעות הצ'אט בשפה הרוסית. היא שיתפה בריב קשה שחוותה לפני חצי שעה...
לפעמים זה יכול לקחת זמן לזהות שאנחנו, או מישהו שקרוב לנו, נמצאות או נמצאים במערכת יחסים שיש בה אלימות כלכלית....
אלימות בתוך המשפחה, בבית, במקום שאמור להרגיש לנו הכי בטוח ומוגן יכולה לקרות אצל כל אחד ואחת, ללא קשר למעמד...
אם את או אתה מזהים שאתם נמצאים במערכת יחסים שיש בה אלימות, או חושדים שמישהו שאתם מכירים נמצא/ת במערכת יחסים כזו – חשוב לפנות כמה שיותר מהר לקבלת עזרה וסיוע מגורמים מקצועיים ולא לפעול לבד. לעיתים – כאשר הצד שנוהג באלימות מבין או חושד שמי שסובל מהאלימות מתכוון להתרחק או לעשות שינוי – זה עלול להביא להחמרה ברמת אלימות.
גבולות אינם חומה שמפרידה או מרחיקה אלא גדר עם שער. גבולות מאפשרים לנו להגן על עצמנו תוך שמירה על קשר בריא. אפשר ללמוד לומר "לא" כאשר משהו לא מתאים לנו או פוגע, וללמוד להביע את הצרכים והרצונות שלנו. בדרך כלל זהו תהליך, של ללמוד להאמין בערך שלנו ובזכות שלנו לדאוג לעצמנו.
הקשבה משמעותה הרבה יותר מאשר רק לשמוע מילים. זו יכולת להבין את נקודת המבט של האחר ללא שיפוט וללא תגובה מיידית של רצון ללמד, לשנות, להוכיח. הקשבה פעילה יוצרת אפשרויות חדשות של הבנה והתקרבות בתוך מערכת היחסים. אפשר לתרגל הקשבה פעילה – למשל, לחזור על הדברים ששמענו, לשאול שאלות ולהביע אמפתיה כלפי הזולת.
היכולת לתקשר בצורה ברורה ומכבדת היא בסיס ליחסים בריאים ומיטיבים. תקשורת טובה יכולה ליצור קרבה, הבנה הדדית והקשבה. אפשר ללמוד איך לדבר ולבטא את הרגשות שלנו, את הצרכים ואת הרצונות בדרך שמתרכזת בעצמנו – מה אנחנו רוצים, ופחות בדרך של האשמה ושיפוט של האחר. למשל – במקום להגיד – "את/ה אף פעם לא מקשיב/ה לי", אפשר לומר, "אני מרגיש/ה לא מובן/ת כשאני מדבר/ת איתך".
רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.
עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.
יצירת קשר
טלפון: 076-8844400
דואר: ת.ד. 7137 נתניה 4217002
דוא"ל: eran1201@eran.org.il
מוקד תרומות: 1-700-70-1201
