כולנו חווים רגעים של קושי נפשי במהלך חיינו. לפעמים זו יכולה להיות תחושת עצב חולפת, חרדה מאירוע מסוים, או תקופה מאתגרת שמשפיעה על מצב הרוח שלנו. אבל, יש מצבים שבהם הקושי הנפשי הופך למורכב יותר, מתמשך יותר ומשפיע על התפקוד היומיומי שלנו בכל התחומים של החיים שלנו. זה מצב שיכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו, בכל גיל ובכל שלב בחיים.
הפרעה נפשית היא מצב רפואי
הפרעה נפשית, בדיוק כמו מחלה גופנית, היא משהו שאנחנו בוחרים בו או אשמים בו. הפרעה נפשית או מחלה נפשית לא מעידה על חולשה או כישלון שלנו.
אך למרות זאת, הרבה פעמים מתלוות אל ההפרעה הנפשית תחושות של בושה, אשמה וצורך להסתיר ולהתמודד לבד עם הקושי, בשל הסטיגמות שיש על הפרעות אלה והחשש מתגובות של אחרים.
הפרעות נפשיות יכולות להתבטא בדרכים שונות
הפרעה נפשית יכולה להתבטא בדפוסים מתמשכים או חוזרים על עצמם של מחשבות, רגשות והתנהגויות, שלרוב גורמים לסבל ולמצוקה ואף לפגיעה בתפקוד בתחומי החיים השונים.
ההגדרה מהי הפרעה נפשית מוגדרת הרבה פעמים בהקשר של סטייה מהנורמה, וההגדרה הזו יכולה להיות שונה בתרבויות שונות. מה שנחשב כנורמלי בתרבות אחת יכול להיחשב כלא נורמלי בתרבות אחרת. בכל מקרה, את האבחון מבצע איש מקצוע בלבד, פסיכיאטר או פסיכיאטרית.
ההפרעה היא לא כל מי ומה שאנחנו
לפעמים יש הרגשה שההפרעה הנפשית משתלטת על הכל: על המחשבות, התחושות, היחסים, ואפילו על הזהות שלנו. גם בעייני עצמנו וגם בעייני אחרים.
אבל, גם כשקשה, כדאי שנזכור שאנחנו הרבה יותר. אנחנו לא רק הדיכאון, החרדה או ההפרעה – אנחנו אנשים שלמים עם סיפור, כוחות, וחיים שלמים מעבר לזה.
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.
השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
קשיים נפשיים יכולים לקרות לכל אדם, בכל גיל, מעמד חברתי ומגדר, בדיוק כמו מחלות גופניות.
הפרעה נפשית, או כפי שהיא נקראת לפעמים – מחלת נפש, היא בדרך כלל תוצאה של שילוב של כמה גורמים יחד, חלקם גורמים גנטיים תורשתיים, וחלקם גורמים סביבתיים כמו השפעה של אירועי חיים ומידת התמיכה והבטחון של הסביבה בה גדלים וחיים.
יכולה להיות נטייה גנטית שיכולה להשפיע על נטייה למצבי הרוח ועל אופן החשיבה שלנו, בדיוק כמו שיש כאלה שנוטים יותר למחלות אחרות.
גם אירועי חיים כמו אובדן של אדם אהוב, משבר במערכת יחסים, קשיים כלכליים, אלימות מכל סוג וטראומות מהעבר יכולים להשפיע על ההיווצרות וההתפתחות של הפרעות נפשיות.
לעיתים, הדפוסים שמאפיינים הפרעה נפשית – הם בעצם דרך להתמודד עם טראומה, בעיקר אם זו טראומה נמשכת.
חשוב לציין שבדרך כלל מדובר בשילוב של מספר גורמים ולא בגורם יחיד. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון יכול לסייע במניעה ובטיפול מוקדם.
הפרעות נפשיות מופיעות במגוון צורות, וכל אחת מהן משפיעה באופן שונה על איך שאנחנו חווים את העולם. הפרעות נפשיות הן לרוב מורכבות, נובעות ממספר גורמים וכוללות סימפטומים שונים, שיכולים לבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד ואחת מאתנו.
בין הסוגים של הפרעות נפש:
הפרעות שקשורות למצב רוח – ביניהן דיכאון לסוגיו, הפרעה דו קוטבית [מאניה דפרסיה] ועוד.
הפרעות פסיכוטיות – הפרעות שמתבטאות באובדן חלקי או מלא של בוחן המציאות, ביניהן סכיזופניה, פסיכוזה ועוד.
הפרעות חרדה – בינהן חרדה כללית, התקפי חרדה, חרדה חברתית, הפרעה קומפולסיבית אובססיבית (OCD) ועוד.
הפרעות בעקבות טראומה – ביניהן, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והפרעת הסתגלות.
הפרעות אכילה – ביניהן אנורקסיה, בולימיה ועוד.
הפרעות אישיות – קשיים נפשיים ודפוסי התנהגות שמקיפים חלק גדול מהאישיות. ביניהן הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית ועוד.
הפרעה נפשית יכולה להשפיע על כל תחומי החיים שלנו – מערכות יחסים – גם עם עצמנו, בריאות פיזית, לימודים, עבודה ועוד. זיהוי מוקדם והתערבויות מקצועיות מהווים את המפתח להצלחתו של תהליך טיפולי בבעיות נפשיות ולמניעת חזרתם של תסמינים נפשיים וגופניים בעתיד.
ההתמודדות המתמשכת דורשת כוחות נפשיים אדירים ולעיתים גם עזרה מקצועית. הכרה והבנה של סימני ההפרעה הנפשית הם הצעד הראשון, בדרך של טיפול ושינוי.
אם יש לך מחשבות על התאבדות, זה לא אומר שאת או אתה חלשים, או פגומים או מגיע לכם להעלם. זה...
יש רגעים שבהם הכל מרגיש לנו יותר מדי, כשהייאוש משתלט ולא נראה שיש סיכוי לשינוי, לשיפור. דיכאון הוא מצב שיכול...
לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו מתרגשים או מרגישים קצת לחץ או פחד לפני מפגש חברתי, אירוע עם הרבה משתתפים, או...
קרוב לוודאי שאם אנחנו סובלים או סובלות מאיזושהי הפרעה נפשית, שמענו יותר מפעם אמירות כמו "את.ה סתם עצלנ.ית", "זה רק...
גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הרבה דברים בחיים שלנו משתנים בבת אחת – הגוף, הרגשות, והיחסים שלנו עם עצמנו, עם...
בזמן קושי, או אם אנחנו יודעים שאנחנו לפני זמנים שעשויים לעורר קושי – לשתף מישהו שאנחנו סומכים עליו. זה יכול להיות חבר, חברה, בני משפחה או קבוצת תמיכה. אפשר גם לפנות לקווי הסיוע שלנו בעמותת ער"ן.
שיתוף אנשים קרובים שאנחנו סומכים עליהם במה שעובר עלינו ושמירה על קשרים חברתיים חשובים להתמודדות. אפשר להעזר במעגלי תמיכה שונים – מעגל קרוב: משפחה, חברים קרובים, בני/בנות זוג, מעגל קהילתי: קבוצות תמיכה וירטואליות ופרונטליות, פורומים וקהילות ברשתות חברתיות. אפשר גם להכין רשימה של 3-4 אנשים שאפשר להתקשר אליהם בעת משבר. חשוב לזכור שבניית רשת תמיכה היא תהליך הדרגתי שלוקח זמן.
הקדשת זמן יומי לתרגילי נשימה, מיינפולנס ומדיטציה יכולה לעזור בהפחתת מתח וחרדה. לא חייבים לשבת שעות בשקט על פסגת הר בודד, אפשר להתחיל גם מתרגול של כמה דקות ביום. גם תירגול קצר יכול לתרום לתחושת רוגע ושליטה.
ללמוד לזהות מצבים, מקומות או אירועים שעלולים להחמיר את הסימפטומים שלנו. אפשר גם להכין תכנית פעולה מראש להתמודדות עם מצבים אלה, כולל רשימת פעולות מרגיעות ואנשי קשר לשעת משבר.
שמירה על שגרה מסודרת הכוללת זמן לשינה מספקת, ארוחות מאוזנות ופעילות גופנית יכולה לעזור לנו לשמור על איזון רגשי ופיזי. שגרה יכולה לספק או להגביר תחושת יציבות וביטחון. אפשר לנסות לתכנן את היום כך שנמנע כמה שיותר מעומס רב מדי או מחשיפה לטריגרים שעלולים להוביל למתח, פלאשבקים או חרדה.
רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.
עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.
יצירת קשר
טלפון: 076-8844400
דואר: ת.ד. 7137 נתניה 4217002
דוא"ל: eran1201@eran.org.il
מוקד תרומות: 1-700-70-1201
