יש לנו הרבה חלקים שמרכיבים ומגדירים אותנו, את מי שאנחנו. נטייה מינית וזהות מגדרית הן חלק לא קטן מהזהות שלנו.
אנחנו חיים בעולם שבו לא תמיד פשוט להיות מי שאנחנו באמת. לא תמיד קל לנו להבין את עצמנו, ובטח שלא לחלוק את זה עם אחרים – במיוחד כשזה נוגע לנטייה המינית או לזהות המגדרית שלנו. בין אם אנחנו רק מתחילים לשאול שאלות, או כבר יודעים מי אנחנו, תמיד יש מקום לכל תחושה, לכל מחשבה ולכל קצב של תהליך.
זהות מגדרית
זהו האופן שבו כל אחת ואחד מאיתנו חווה ומרגיש את המגדר שלו או שלה. הזהות המגדרית שלנו יכולה להיות גבר, אישה, שילוב של שניהם או אף אחד מהם.
הזהות המגדרית נובעת מהתחושות הפנימיות שלנו, ולא תמיד היא תואמת את הציפיות החברתיות או את המין שבו נולדנו. זהות מגדרית יכולה להתבטא בדרכים שונות, והיא יכולה להשתנות עם הזמן.
נטייה מינית
מתייחסת למשיכה הרומנטית או המינית שלנו כלפי אחרים, אם קיימת כזו. כל אחד מאיתנו יכול לחוות נטייה מינית בצורה שונה – להמשך לגברים, לנשים, לשני המגדרים או למגוון רחב של זהויות מגדריות, וישנם גם אנשים שאינם חווים משיכה מינית כלל.
בדיוק כמו זהות מגדרית, גם נטייה מינית היא חלק ייחודי ועמוק בהבנת עצמנו, ואין דרך אחת "נכונה" לחוות אותה.
הדרך בה אנחנו בוחרים להגדיר את עצמנו היא אישית לחלוטין
הדרך משקפת את החוויה הפנימית שלנו. הכרות עם הזהות המגדרית והנטייה המינית שלנו יכולה להיות מסע עמוק, מעצים ולפעמים מאתגר, במיוחד אם אנחנו מרגישים שאין מקום או רשות לשאלות, לתחושות ולרגשות שיש לנו. זהו תהליך אישי, שבו לכל ואחת אחד יש את הקצב שמתאימים לה ולו.
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.
השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
המסע לגילוי וגיבוש הזהות המגדרית והנטייה המינית יכול להיות מסע מרגש, אך גם מלווה בשאלות ותחושות מורכבות ומבלבלות ולפעמים קשות. זה תהליך אישי, ואין לו חוקים קבועים, זמן קבוע או מסגרת אחת שמתאימה לכולם.
התהליך של יצירת זהות מגדרית מתחיל בדרך כלל בין גיל שנתיים לשלוש. אז, כך נראה, מתחילה ההבחנה בחלוקה בין בנים לבנות. עד גיל 5-6, רובנו כבר מפתחים תחושה יציבה של הזהות המגדרית שלנו. לפעמים, בגיל ההתבגרות, חלקנו יכולים לחוות בחינה מחודשת או שינויים בזהות המגדרית שלנו. הגיבוש של הזהות המגדרית מושפע מגורמים ביולוגיים, כמו גורמים גנטיים והורמונליים ומגורמים סביבתיים – יחסי הגומלין עם הסביבה, כמו למשל עידוד משחקים או לבוש שמתאים לבנים או לבנות.
הנטייה המינית, הידיעה וההרגשה אל מי אני נמשך או נמשכת מבחינה מינית – מתחילה להתגבש בדרך כלל בתחילת גיל ההתבגרות, בין גיל 10-13. תהליך ההבנה והקבלה של הנטייה המינית יכול להימשך לאורך גיל ההתבגרות ואף מעבר לו.
התחושות שמתעוררות – בין אם של התרגשות, בלבול או אפילו חשש ופחד – הן כולן טבעיות ולגיטימיות לגמרי. לפעמים אנחנו יכולים להרגיש שהזהות שלנו אינה תואמת את מה שהחברה או האנשים סביבנו מצפים. זהו שלב שבו עולות לא פעם תחושות של חוסר ביטחון או בלבול, וזה בסדר להרגיש כך.
חלקנו מרגישים שהם לא שייכים למין [זכר או נקבה] אליו נולדנו, אלא דווקא ההיפך, או שאין תחושה של שייכות למגדר זה או אחר אלא על רצף שביניהם. התחושה של חוסר התאמה בין הזהות המגדרית לבין הגוף איתו נולדנו היא חוויה עמוקה ומורכבת, שיכולה להיות מלווה בקשת של רגשות, שאלות ופחדים. המתח שבין הזהות הפנימית והחיצונית יכול לגרום לרגשות כמו בדידות, אי-וודאות ולעיתים אפילו חרדה ודיכאון.
חוסר ההתאמה יכול להתבטא באופנים שונים, כמו רצון עז להיפטר או למנוע התפתחות של מאפייני המין שאיתו נולדנו, ורצון להיות שייכים למגדר השני או למגדר אלטרנטיבי, וכלפי הסביבה – רצון לקבל יחס דומה לזה שמקבל המגדר השני או מגדר אלטרנטיבי.
אל המתח יכולה להתלוות התלבטות האם לשתף את הסביבה בתחושות ובמחשבות שלנו או לשמור על כך לעצמנו, מתוך חשש שלא יבינו אותנו. למרות זאת, חשוב לדעת שיש כיום מקומות תומכים, אנשי מקצוע וקהילות שמבינות את החוויה ומציעות סיוע אמיתי.
חשוב לזכור שגם הנטייה המינית – אל מי אני נמשך או נמשכת, וגם הזהות המגדרית – איך אני מגדיר או מגדירה את עצמי – זו לא בחירה וגם לא מחלה או בעיה שצריך לתקן או לשנות.
המסע הזה, של גילוי עצמי, יכול לפעמים להביא איתו קושי ומצוקה – בשל ביקורת וחוסר קבלה של הסביבה ואולי מפחד להודות במה אני מרגיש או מרגישה – כי זה שונה מהסביבה.
אם יש מצוקה או בלבול כדאי לנו למצוא מישהו לשתף אותו, מישהו שאפשר לסמוך עליו. ואם קשה למצוא מישהו כזה, או שקשה מדי לשתף – אפשר להתחיל מלמידה עצמאית, דרך הרשת, ואולי גם למצוא קבוצות של מי שחווים או חוות קשיים דומים.
יש רגעים שבהם אנחנו מתחילים ומתחילות כבר להרגיש ולדעת מי אנחנו באמת. אולי זה לוקח זמן, אולי זה תהליך ארוך...
גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת. הגוף משתנה, המוח מתעצב, הרגשות חזקים ואינטנסיביים, ואנחנו מתחילים לשאול שאלות גדולות על עצמנו: מי...
כשמרגישים מוכנים, שיתוף עם אדם שאנחנו בוטחים בו או בה יכול להפחית תחושת בדידות שלא פעם מתלווה לתהליך של גילוי וגיבוש הנטייה והזהות המינית שלנו. להתחיל בפנייה ובשיתוף של מי שבאמת מסוגל/ת להקשיב ולתמוך, גם אם זה רק צעד ראשון קטן. לא תמיד, כל סביבה היא מכילה או בטוחה. אם יש חשש מתגובה שלילית, נבחר בתשומת לב את מי לשתף.
גיבוש זהות מינית ונטייה מגדרית יכול להיות תהליך שלוקח זמן. יכולים להיות עליות ומורדות בדרך, שינויים, תחושות חדשות, מחשבות לא מוכרות. זה לוקח זמן וכדאי לא לדחוק בעצמנו ולתת זמן ומקום למה שמגיע.
היכרות ושיתוף עם אחרים ואחרות שעוברים חוויות דומות יכול לחזק אותנו ולהעניק תחושת שייכות. קבוצות תמיכה, מפגשים חברתיים או אפילו פורומים מקוונים יכולים להיות מקומות בטוחים לתמיכה ולקבלה.
גם אם יש קולות אחרים מסביבנו, לזכור שאין דרך אחת "נכונה" להרגיש או להתנהג בהתאם לזהות או נטייה מינית. כל דרך שבה אנחנו בוחרות ובוחרים לבטא את עצמנו, להרגיש מי אנחנו ואיך אנחנו רוצים ורוצות שיתייחסו אלינו היא לגיטימית. מגיע לנו לחיות את החיים שלנו באותנטיות.
זהות מינית ונטייה מגדרית הן חלק ייחודי ועמוק ממי שאנחנו. כדאי לאפשר לעצמנו לחקור, להרגיש ולגלות את מי אנחנו בקצב שמתאים לנו, בלי לחץ לעמוד בציפיות של אחרים.
רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.
עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.
יצירת קשר
טלפון: 076-8844400
דואר: ת.ד. 7137 נתניה 4217002
דוא"ל: eran1201@eran.org.il
מוקד תרומות: 1-700-70-1201
