חרם ובריונות ברשת

פגיעה מחרם ומבריונות ברשת היא חוויה כואבת, שיכולה להרגיש מאוד בודדה. פגיעות כאלו יכולות לגרום לנו לתחושות של חוסר בטחון, פחד וחוסר אונים.

חרם ובריונות רשת (Cyberbullying) כוללים מעשי אלימות שנעשים במפגשים במציאות – בבית הספר, בשכונה, ודרך רשת האינטרנט או הטלפון – רשתות חברתיות (פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד), וואטסאפ, מייל, פורומים, אתרי גיימינג ועוד.

כשדלתות נסגרות: ההתמודדות שלנו עם חוויית חרם

כשאנחנו חווים חרם, העולם החברתי שלנו פתאום נסגר בפנינו. הדלתות שפעם היו פתוחות, בשכונה, בכיתה, בעבודה או בקבוצה שהרגשנו שייכים אליה, נסגרות בבת אחת. אנחנו נשארים בחוץ, מבולבלים ופגועים, בתחושה שעלולה לערער את הביטחון שלנו ולהכניס אותנו לבדידות עמוקה. 

מאפיינים יחודיים לבריונות ברשת
בריונות היא לא תופעה חדשה, אבל לבריונות ברשת יש מאפיינים נוספים וייחודיים, שנובעים מאופן התקשורת דרך אפליקציות ורשתות חברתיות: אפשרות להפיץ את המידע באנונימיות או תחת זהות בדויה, להפיץ את המידע מכל מקום ובכל זמן, להגיע במהירות להרבה אנשים וקושי למחוק תכנים מהרשת.

אלימות ברשת היא לרוב אירוע שאין לו התחלה וסוף. לאחר שהחומר הפוגעני פורסם והפך לפומבי, קשה עד בלתי אפשרי לעצור את ההפצה או להסיר אותו לגמרי.

הכאב והפגיעה אמיתיים, לא משנה היכן קרתה הפגיעה
הכאב והפגיעה שבריונות גורמת הם אמיתיים לחלוטין גם אם התרחשו ברשת, וכמו אלימות בחיים האמיתיים, אין לכך כל הצדקה או מקום.

בריונות וחרם עלולים לקרות לכל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מגדר. הפגיעה יכולה יכולה להוביל לחרדה, דיכאון ותחושת בדידות, וגם קושי לתפקד בלימודים או בעבודה, הימנעות מאירועים חברתיים ועוד.

כל אלה הן תגובות נורמליות וטבעיות לפגיעה.

אנחנו כאן בשבילך

עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.

השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.

מה קורה לנו כשאנחנו חווים חרם ובריונות?

כמו כל פגיעה ממעשה אלימות, גם לפגיעה מחרם או מבריונות ברשת עלולה להיות השפעה רבה על החיים שלנו.

תחושת הבטחון שלנו נפגעת, אנחנו יכולים להיות מוצפים ברגשות של בושה, פחד, ,בלבול, כעס ובדידות.

מול פגיעה כזו גם יש תחושה של חוסר אונים, במיוחד כשהפגיעה מגיעה אלינו עד הטלפון שלנו שהולכך איתנו לכל מקום, לקבוצות הוואטסאפ שלנו. הרגשה של פלישה וחדירה למרחב הפרטי שלנו.

הפגיעה יכולה לגרום לתחושות של דכאון, חרדה, ירידה בביטחון העצמי ובדימוי העצמי, תחושות של בדידות והמנעות מאירועים חברתיים בגלל בושה או פחד מפגיעה נוספת. 

הפגיעה והקושי שבא בעקבותיה, יכולים להתבטא בקשיים בלימודים [קושי להתרכז, ירידה במוטיבציה, היעדרויות מבית הספר או מהלימודים וירידה בציונים ובהישגים], קשיים במקום העבודה [קושי להתרכז ולתפקד כרגיל, עייפות והיעדרות] וקושי במערכות יחסים [קושי בנתינת אמון, ביצירת קשרים חדשים, המנעות מקשרים קיימים וחשש מאינטראקציות חברתיות].

גם הבריאות הפיזית יכולה להיות מושפעת, בעקבות החרדה והסטרס – הפרעות שינה, כאבי ראש או בטן ושינויים בתיאבון ובמשקל.

כל תגובה היא תגובה נורמלית, כל אחת ואחד מגיב בצורה אחרת. אם המצוקה נמשכת, חשוב וכדאי לפנות ולבקש עזרה.

האם בריונות ברשת היא עבירה פלילית?

בריונות ברשת נחשבת כעבירה פלילית במקרים כמו איומים, לשון הרע, הטרדה, התחזות, פגיעה בפרטיות ועוד.

שיתוף של תכנים מיניים ללא הסכמה של המשתתפים מהווה עבירה של פגיעה בפרטיות והטרדה מינית.

התחזות לאדם אחר באתרי היכרויות עלולה להוות עבירה של לשון הרע ופגיעה בפרטיות, תלוי בתכנים. 

במקרים אלה ניתן לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הפוגעים.
אם הפגיעה היא בילדים ובנוער עד גיל 18 יש לפנות למוקד 105.

אם הפוגע אנונימי, אפשר להגיש תלונה למשטרה ובמקרים של חשד לפלילים, לשון הרע, התחזות, איומים, הסתה ועוד, המשטרה תאתר את האנונימי.ת.

חשוב לדעת, האחריות חלה לא רק על מי שיוזם את הפגיעה אלא גם על שיתוף הפצה וכתיבת תגובות.

מה נחשב בריונות ברשת?

בריונות ברשת מתרחשת ברשתות חברתיות, בוואטסאפ, באפליקציות הכרויות, בפלטפורמות של הודעות, גיימינג,  דיסקורד, פורומים ועוד. 

בריונות ואלימות ברשת יכולות להתבטא בהרבה צורות:

  • השמצה של אדם או קבוצה, או הוצאת לשון הרע
  • איום בפגיעה ואפילו ברצח
  • הפצה של תמונות וסרטונים פרטיים ואישיים ללא הסכמת המשתתפים
  • יצירת עמודים / פרופילים פוגעניים ברשתות חברתיות
  • התחזות  לאדם אחר והפצת תכנים או פעילות בשמו [למשל באתרי הכרויות, ברשתות חברתיות]
  • חרם והדרה – בידוד של אדם או קבוצה על ידי קבוצה אחרת
  • הטרדה – פניה חוזרת שוב ושוב, גם אחרי בקשה להפסיק
  • מעקב –  בדומה ל"סטוקרים" בחיים האמיתיים – מעקב אחרי פעולות ברחבי הרשת ואיסוף נתונים
  • טוקבקים  פוגעניים – השארת תגובות בעלות תוכן פוגעני, אפשרות שמתרחבת עם האפשרות להשאיר תגובות באנונימיות
  • פגיעה בפרטיות – פרסום פרטים אישיים ללא רשות, וכן פריצה לאזורים הדיגטליים האישיים

אם נפגעתן או נפגעתם מחרם או מבריונות ברשת

חרם ובריונות ברשת פוגעות ומסוכנות. חשוב להתמודד עם הפגיעה גם ברמה של דיווח, חסימה ואולי גם הגשת תלונה על הפוגעים, ולא פחות חשוב להתייחס גם להשלכות הנפשיות והרגשיות שיש לפגיעה.

אם נפגעת או עדיין נפגע את נפגעת מבריונות ברשת [באחת הרשתות החברתיות, בוואטסאפ, באתרים או בכל מקום אחר] לא להשאר עם זה לבד. 

אם אתם מרגישים מאוימים פיזית או אם נפגעתם או נפגעתן, יש לפנות מיד למערך הסייבר הלאומי – בטל. 119, או לפנות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – טל. 105 או בפנייה דרך האתר

מאמרים בנושא

כלים וטיפים לעזרה עצמית

לגופים וארגונים נוספים

רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.

עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.