פחד וחרדה הן תגובות טבעיות לאיום או סכנה. תגובה לאירוע ממשי, למשל כששומעים צפירה עולה ויורדת, חריקת בלמים, רעש חזק לא מוכר וכו'. זו תגובה טבעית גם למצבים מלחיצים או מדאיגים, חד פעמיים או מתמשכים.
חרדה יכולה להפתיע אותנו בלי אזהרה, לשתק, לבלבל ולהכניס אותנו לסחרור. לפעמים, אנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים שליטה: הלב דופק חזק מדי, המחשבות לא עוצרות והגוף פשוט לא נרגע.
זה יכול להיות מפחיד מאוד ולא פעם מתלווה לזה הרגשה של בדידות, במיוחד כשנדמה שאף אחד מסביב לא באמת מבין מה עובר עלינו.
האם זה התקף חרדה?
בהתקף חרדה אנחנו חווים מצב שבו התחושות הפיזיות והרגשיות מתעצמות מאוד בבת אחת.
זה יכול לכלול דופק מואץ, קושי לנשום, סחרחורת, רעד, תחושת חנק או פחד עז עם תחושה שמשהו חמור עומד לקרות.
זה יכול להפחיד, כי יש תחושה של איבוד שליטה או אפילו כמו התקף לב או מחלה פיזית אחרת.
ולמרות התחושות העוצמתיות, חשוב לדעת שהתקף חרדה לא מסכן חיים – והוא עובר, גם אם ברגע האמת זה לא מרגיש כך.
מה ההבדל בין חרדה להתקף חרדה?
חרדה יכולה להיות חוויה מתמשכת, שמלווה אותנו לאורך זמן ברקע, כמו מתח תמידי, דאגות בלתי פוסקות או תחושת לחץ מתמשכת.
לעומת זאת, התקף חרדה הוא אירוע נקודתי, קצר יחסית, שמופיע לרוב בפתאומיות ונמשך בין כמה דקות לחצי שעה.
שני המצבים עלולים להשפיע על איכות החיים שלנו וחשוב לדעת להכיר ולהבדיל ביניהם כדי להבין מה עובר עלינו, ואיך הכי נכון להתמודד ולעזור לעצמנו.
עמותת ער"ן מספקת סיוע הומניטרי ומעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט.
השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, בכל מצוקה וקושי ובמגוון שפות.
סטרס וחרדה מתמשכים יכולים להשפיע על הגוף שלנו, על הבריאות הפיזית שלנו ולגרום להופעה של כל מיני תופעות וסימפטומים.
בסטרס ובחרדה שנמשכים לאורך זמן, אנחנו נמצאים במצב של דריכות מתמשכת, בכוננות, מוכנים לאיזו סכנה [ממשית או לא ממשית] שתגיע, וכל הכוחות שלנו מופנים לשם.
כשזה נמשך זמן רב, יש לזה השפעה עלינו בכל הרבדים. עייפות מצטברת, כאבים בגוף, כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, בעיות שינה, גלי חום וקור.
אלה תגובות לגמרי טבעיות של הגוף למצב של סטרס וחרדה מתמשכים. הכוחות והמשאבים שלנו מופנים להתמודד עם האיום, עם הסכנה, ומערכות הגוף האחרות, כמו מערכת החיסון, מערכת העיכול ואפילו היכולת לחשוב בבהירות ובמיקוד – כל אלה נמצאות על הולד עד שרמת הסטרס, רמת הכוננות, ירדו.
התקף חרדה הוא מפתיע ולרגע משתלט על הכל: על התחושות הגופניות שלנו, על המחשבה ועל הרגש.
התקף חרדה כשמו כן הוא, הוא תוקף ומרפה.
בגוף, נרגיש הרבה פעמים את הלב שלנו דופק מהר, עד שאנחנו בטוחים שכולם יכולים לשמוע אותו. הנשימה נהיית קצרה ומהירה, אולי נרגיש גם סחרחורת או בחילה, אולי נזיע בידיים או שהן ירעדו, ואולי נרגיש חום או קור פתאומי שעובר בכל הגוף.
ההשפעה של התקף חרדה היא לא רק פיזית. יש הרגשה שלא רק הגוף שלנו יוצא משליטה, אלא גם המחשבות והרגשות. זה יכול להיות מפחיד ומבלבל, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שזה קורה לנו. אבל חשוב לזכור – למרות שזה מרגיש נורא, התקף חרדה לא יכול באמת לפגוע בנו, והוא תמיד חולף בסופו של דבר.
לאירועים שהחלו ב-7 באוקטובר ונמשכים עדיין במלחמת חרבות ברזל, יש השפעה כמעט על כל אחד ואחת מאיתנו. האירועים משפיעים לא רק מי שנפגעו ישירות, בני המשפחות שלהם, הסביבה הקרובה וכוחות ההצלה והצבא שלקחו ולוקחים חלק בפעולות. המלחמה משפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו.
תחושות של הלם, פחד, חרדה, תסכול, פאניקה, עצב, כעס, אובדן ואבל הן נורמליות וטבעיות, אין תגובה שהיא לא נורמלית למצב כל כך לא נורמלי.
לא פעם, מאז 7 באוקטובר, נאמר כי אנחנו מדינה בטראומה. וגם אם אי אפשר לבדוק כל אחד ואחת – הרי שכל כך אנשים רבים חוו ונחשפו לאירועים קשים – גם ישירות, דרך הכרות קרובה או מהמדיה – המשתתפים במסיבת הנובה, תושבי הקיבוצים ועוטף עזה, המפונים מבתיהם בצפון ובדרום, חיילים ובני משפחותיהם והמעגלים מסביב.
לפי דוח של איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל מפברואר 2024, כחמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מתסמינים של הפרעת פוסט טראומה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
החוויה של סכנה ואיום קיומי מתמשך מעלה את רמות החרדה, ויכולה להתבטא במגוון דרכים – בהלה מרעשים שמזכירים אזעקות או טילים ויירוטים, פחד לצאת מהבית ולהיות רחוק ממרחב מוגן, להגיע למקומות עם הרבה אנשים וכד'.
אנחנו מתמודדים עם אתגרים שלא דמיינו שנחווה. זמן כל כך ארוך של פחד, עצב, קושי וסטרס, משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו בצורה שונה. אם אתם חווים מצוקה וקושי, אל תשארו לבד – לשיחה אנונימית עם מתנדבי ער"ן
חרדה היא תגובה טבעית ונורמלית למצבים של איום או סכנה. היא דומה למערכת אזעקה קטנה בתוכנו שעוזרת לנו להיות ערניים ודרוכים כשצריך.
אבל לפעמים, המערכת הזאת מתחילה לצפצף יותר מדי, גם כשאין סיבה אמיתית, או אם היה אירוע אמיתי אבל הוא כבר עבר מזמן.
במצב כזה, החרדה והדריכות נשארות בגוף, ללא קשר לאירועים במציאות. כשזה קורה, החרדה מתחילה להפריע לנו בחיי היומיום.
החרדה המתמשכת יכולה להתיש, כי הגוף שלנו והמח נמצאים כל הזמן בכוננות ובדריכות לקראת סכנה כלשהי.
אולי אנחנו מתקשים להירדם בלילה, או נמנעים מלצאת עם חברים. אנחנו מוותרים על דברים שפעם נהנו מהם, ומרגישים שהדאגות משתלטות על המחשבות שלנו רוב היום.
החרדה אז נמצאת גם ללא קשר לאירוע או מצב מסויימים, ואם חווינו התקף חרדה, מתווסף הפחד מתי יגיע ההתקף הבא.
אם אנחנו מרגישים שהחרדה מגבילה אותנו, ובעצם קובעת מה נעשה ולאן נלך, זה יכול להיות הזמן למצוא את הדרכים להקל על החרדה ועל עצמנו.
כשאנחנו מרגישים חרדה או בתוך התקף חרדה, יכולה להיות הרגשה שזה לעלום לא יגמר או ישתפר.
לוקח זמן להזכר שאפשר בכלל לעשות משהו, כי החרדה כל כך מציפה ומשתקת.
אבל, יש דברים שאפשר לעשות בזמן שאנחנו חווים התקף חרדה ויש דברים שאפשר לעשות בשגרה, כדי שיהיה אפשר להתמודד טוב יותר עם החרדה – אם תבוא שוב.
לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו מתרגשים או מרגישים קצת לחץ או פחד לפני מפגש חברתי, אירוע עם הרבה משתתפים, או...
קרוב לוודאי שאם אנחנו סובלים או סובלות מאיזושהי הפרעה נפשית, שמענו יותר מפעם אמירות כמו "את.ה סתם עצלנ.ית", "זה רק...
1 מתוך 5 סטודנטים מתמודד עם חרדת בחינות. דווקא ברגע בו אנחנו זקוקים לריכוז, הלב דופק מהר, הידיים מזיעות והמח...
כשאנחנו מרגישים חרדה, פעילות גופנית יכולה לעזור לפרוק את האנרגיה המצטברת ולשחרר אנדורפינים במח ובגוף שלנו. הליכה באוויר הפתוח, ריקוד לצלילי מוזיקה אהובה או תרגילי מתיחה פשוטים יכולים להקל על תחושת הלחץ והסטרס.
לשתף אנשים קרובים שאנחנו סומכים עליהם. הבושה, הבדידות וההסתרה יכולים להגביר ולהחריף את החרדה. אם קשה לדבר – אפשר לכתוב. הכתיבה מאפשרת לנו לפרוק את מה שאנחנו מרגישים, לארגן את המחשבות שלנו ולהראות לנו פרספקטיבה חדשה על הדברים.
לשים לב למחשבות שרצות לנו בראש – אנחנו לא המחשבות שלנו. חרדה מלווה לעיתים קרובות במחשבות שליליות או קטסטרופליות. כשמחשבות כאלה מופיעות, אפשר לומר לעצמנו: "זו רק מחשבה, לא מציאות." התרגול הזה עוזר להפריד בין תחושת החרדה לבין המציאות עצמה. אפשר גם לומר ולהזכיר לעצמנו בקול רם – "הכל בסדר", "אני לא באמת בסכנה", "אני במקום בטוח".
הרבה פעמים החרדה קשורה למשהו שיכול לקרות בעתיד. אפשר לנסות ולהחזיר את תשומת הלב שלנו לרגע הנוכחי:
דרך חיבוק הפרפר – לחבק את עצמנו בתי הידיים ולטפוח על השכמות לסירוגין במשך 25 פעמים. בסיום, לקחת נשימה עמוקה.
דרך החושים – תרגיל פשוט הוא לזהות 5 דברים שאתם רואים, 4 שאתם נוגעים בהם, 3 שאתם שומעים, 2 שאתם מריחים, ו-1 שטעמתם.
נשימות
לנשום עמוק אל הבטן התחתונה. נשימה עמוקה מעוררת את הפעילות של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמאפשרת להרגע. אפשר להניח יד אחת על הבטן ואחת על החזה.
לנשום באיטיות: שאיפה עמוקה דרך האף במשך 4 שניות, להחזיק את האוויר בפנים ל-4 שניות, ולנשוף דרך הפה במשך 6 שניות. התירגול הזה עוזר להרגיע את מערכת העצבים ולהשיב תחושת שליטה.
רשימת גופים וארגונים המעניקים ומספקים מידע, סיוע ותמיכה לכל מי שנזקק או נזקקת לכך: מצבי חירום, הענקת טיפול רפואי ונפשי, מיצוי זכויות ועוד.
עמותת ער"ן אינה נושאת באחריות למידע או לסיוע אשר מציעים הארגונים והגופים השונים.
יצירת קשר
טלפון: 076-8844400
דואר: ת.ד. 7137 נתניה 4217002
דוא"ל: eran1201@eran.org.il
מוקד תרומות: 1-700-70-1201
