שנתיים לתוך המלחמה, השיח הציבורי מרוכז בעיקר בלוחמים עצמם: הפצועים בגוף ובנפש והנופלים. אולם לצד החזית הצבאית מתנהלת בבית חזית משפחתית. הורים לחיילים מוצאים עצמם כלואים בין דאגה עזה לילדיהם לבין חוסר אונים אל מול מציאות שבה אין להם שליטה על גורל היקר להם מכל
