בגיל הזה – בתקופת גיל ההתבגרות, יש כל כך הרבה שינויים בבת אחת – בגוף שלנו, במיניות, ביחסים עם המשפחה ועם החברים, ברצון לעצמאות. הרבה שינויים גדולים שמתרחשים בתקופה קצרה. השינויים האלה הם חלק טבעי מגיל ההתבגרות.
זו תקופה שבה מרכז החיים שלנו עובר מהמשפחה לחברים, ויש חשיבות גדולה למצב החברתי שלנו – עד כמה מקבלים אותי כמו שאני? עד כמה אני מרגיש ביחד או לבד? השינויים האלה גם יכולים לעורר לעורר רגשות עזים של בלבול, חוסר אונים, ולחץ.
מהי פגיעה עצמית?
פגיעה עצמית היא התנהגות שבה אנו פוגעים בגוף שלנו באופן מכוון, לרוב אין בפגיעה הזו כוונה אובדנית, אלא זה ניסיון להתמודד עם כאב רגשי. צורות הפגיעה משתנות וכוללות בין היתר חתכים בעור (בעיקר בידיים), שפשוף העור, דקירות עצמיות [מחט, עפרון], כוויות עצמיות, תלישת שיער, גירוד ופתיחת פצעים מחדש או כל סוג אחר של נזק לגוף.
למה לפגוע בעצמנו?
לפגיעה עצמית יש מגוון סיבות, רובן קשורות לצורך להתמודד עם מצוקה רגשית, עם קשיים ואתגרים:
- שחרור או הקלה מהכאב הרגשי – הפגיעה העצמית, הכאב הפיזי, יכולים לספק הסחת דעת מהקושי הרגשי. ההתמקדות בכאב הפיזי יוצרת הקלה זמנית בתחושות כמו חרדה, דיכאון, בדידות או כעס.
- החזרת תחושת השליטה – בגיל ההתבגרות אנחנו עוברים שינויים גדולים שמביאים איתם רגשות עזים וחוסר ודאות. הגוף משתנה, מערכות היחסים משתנות והפגיעה בגוף היא לעיתים דרך להשיב לעצמנו תחושת שליטה כאשר יש הרגשה שהחיים מתנהלים בצורה כאוטית או בלתי נשלטת.
- מתחים בבית או עם חברים, ריבים, מתחים ותחושה שאין אל מי לפנות יכולים להעמיק את תחושת הכאב הנפשי והבדידות. לפעמים הפגיעה העצמית נראית כדרך היחידה להתמודד עם כל זה.
- קריאה לעזרה והבעת כאב פנימי – לעיתים קרובות, הפגיעה העצמית היא אמצעי להביע כאב פנימי שאנחנו לא מצליחים לזהות או לא מצליחים לבטא. כשיש הרגשה שאי אפשר לדבר על הרגשות שלנו, הפגיעה בגוף היא הדרך להראות לסביבה את עוצמת המצוקה בה אנחנו מצויים.
- תחושת אשמה ושנאה עצמית – בגיל הזה, שיש בו שינויים בכל תחומי החיים, ואיתם מגיעים גם קשיים – אולי ביחסים חברתיים, אולי ביחס לגוף שלנו – יכולים להגיע רגשות עזים של שנאה עצמית, בושה או אשמה. עבורם, הפגיעה העצמית משמשת כעונש על תחושות של כישלון או דחייה שאנחנו חווים.
- מדיה חברתית – בעידן של רשתות חברתיות ותמונות אינסטגרם, הלחץ החברתי בגיל ההתבגרות הופך לעיתים לבלתי נסבל. השוואה בלתי פוסקת לאחרים יוצרת הרגשה של חוסר ערך, של בדידות מול תמונות "מושלמות" של חברים או דמויות מפורסמות. הפגיעה העצמית יכולה להיות דרך להתמודד עם הכאב הזה, ולפעמים גם דרך להרגיש שייכות למי שעוד עושה את זה.
מה אפשר לעשות?
גם אם פגיעה עצמית היא לא אובדנית, היא סימן למצוקה מאוד גדולה, אולי קושי חברתי, או בבית, קושי להשתלב, תחושות של שנאה עצמית, חרדה והרגשה שאין מי שרואה אותי או יכול לעזור. לפגיעה העצמית יש שורשים רגשיים עמוקים שאיתם ניתן להתמודד איתם בעזרת תמיכה מתאימה וטיפול מקצועי.
כדאי לפנות למבוגר שאתם סומכים עליו ומרגישים איתו בנוח, על מנת לבקש עזרה וסיוע אפשר גם התחיל מפניה למתנדבים ולמתנדבות שלנו – כאן בקישור
