בתקופה זו, המאופיינת במעברים חדים בין תקווה לייאוש, אנחנו חווים רגעים קצרים של אופטימיות בעקבות דיווחים בתקשורת, שמיד מתחלפים בתחושות קשות של ייאוש, לחץ ותקיעות. למעגל הזה לצערנו נדרשים אזרחי ישראל להתרגל בשנה ושלושה חודשים האחרונים, אך חשוב להבין את השפעת התנודות הללו על מערכת העצבים שלנו.
כאשר מופעלת מערכת העצבים הסימפתטית שלנו בשעת לחץ, מופרש אדרנלין בעת חשיפה לסכנה, והוא זה שמאפשר לנו להילחם בכל הכוח, לברוח או לקפוא על מקומנו. לאחר סיום האירוע בו התקיימה תחושת הסכנה, נכנסת לפעולה מערכת העצבים הפרה-סימפתטית, המאפשרת לאזן את הגוף ולהפחית את השפעותיו של עודף האדרנלין.
בתקופה שמאז ה-7 באוקטובר, המערכת שלנו נעה לעיתים קרובות בין שני הקטבים הללו אך לא תמיד מצליחה להשלים את הפריקה של החוויה של הלחץ והקושי. תקווה היא משאב חשוב בימים אלה ויש יכולת לטפח אותו על מנת לאזן ולהועיל לעצמנו לצלוח תקופה מתוחה והפכפכה שכזאת.
ויקטור פרנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות", כתב: "בין גירוי לתגובה ישנו מרחב. במרחב הזה הכוח שלנו לבחור את התגובה. בתגובה שלנו מונחת הצמיחה והחופש שלנו". פרנקל מכוון אותנו לראות כי יש בידנו את האפשרות להחזיר לעצמנו את השליטה גם בתקופות שהעולם החיצוני נמצא בטלטלה גדולה ובמציאות כאוטית.
מעגל השליטה
מושג מרכזי שחשוב להכיר הוא "מעגל השליטה". התמקדות בדברים הנמצאים בתחום השפעתנו למעשה מפחיתה את הלחץ ואת ההצפה הרגשית ומגבירה את תחושת השליטה. הפסיכולוג ג'וליאן רוטר בשנות השישים כתב על ההבדל בין מוקד שליטה פנימי לחיצוני וכך הוא כותב –
״שליטה פנימית, לעומת חיצונית, מתייחסת למידת הציפיות של בני אדם כי חיזוק או תוצאה של התנהגות תלויים בהתנהגות שלהם או במאפיין אישי שלהם. זאת לעומת המידה שבה אנשים מצפים שהחיזוק או התוצאה הם תוצר אקראי, הקשור למזל, או גורל, שנמצא בשליטה של אחרים בעלי כוח או שפשוט אינם צפויים״. (רוטר, 1966)
ביצוע פעולות המעוררות בנו תחושות הנאה, יכולת ומיומנות, כמו לצאת לטבע, עשיית פעולות למען אנשים שיקרים לנו, פעילות גופנית, דיבור עצמי חיובי, צמצום צריכת חדשות וכיוצא בזאת – מאפשרים לנו להשיב לעצמנו את תחושת שליטה וגורמים לנו לתחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר. לעומת זאת, עיסוק בדברים שאינם בשליטתנו, עלול להגביר את עוצמות החרדה, הפחד, העצב והתסכול ולהוביל להצפה רגשית.
אז מה ניתן לעשות?
חלק מהתרגול שאפשר להציע הוא לצייר 2 מעגלים – מעגל חיצוני "לא בשליטתי" ובתוכו מעגל פנימי יותר שכותרתו "בשליטתי".
אפשר לכתוב את כל הבעיות והאתגרים שמטרידים אותנו בכל תחומי החיים או בתחום אחד. ואז להכניס למעגל הפנימי, מעגל השליטה, את הדברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, לשנות אותם או לעשות איתם משהו.
למעגל החיצוני, מעגל "לא בשליטתי", אפשר להכניס את כל הדברים לגביהם אין ביכולתנו להשפיע עליהם או לשנות.
אחר כך אפשר לכתוב לכל נושא במעגל "השליטה" – מהן הפעולות והיעדים שביכולתנו לעשות וזמנים למימושם.
תרגול זה מסייע לראות בבירור מה נמצא בתחום השפעתנו ומה לא. זיהוי הדברים שבשליטתנו מחזק את תחושת היציבות, מעודד תקווה ומאפשר לכם לפעול באופן אקטיבי במקום להגיב באופן פסיבי למציאות.
*המאמר מאת יגאל בן אהרון, מנהל סניף ער"ן כפר סבא
