רקע, מושגים ונתונים
חרם ובריונות הם מעשים של אלימות. אלו תופעות חברתיות מורכבות, שמתפתחות לא פעם בהדרגה. בשלבים הראשונים הפגיעה עלולה להיות כמעט בלתי נראית, למשל התעלמות עקבית, היעדר תגובה או הדרה שקטה מקבוצות חברתיות. תהליכים כאלה עלולים להתרחב ולהפוך למצוקה רגשית גדולה, לפגיעה גלויה ולמצבי סיכון ממשיים, עבור ילדים ומתבגרים. חשוב להבין שהפגיעה מתחילה לעיתים בשקט ומעמיקה עם הזמן. ההבנה הזו היא קריטית לזיהוי מוקדם ולתגובה מתאימה מצד הסביבה הקרובה והמערכת החינוכית.
מחקרים עדכניים שנערכו בישראל מצביעים על כך שתלמידים רבים נחשפים לצורות שונות של חרם ובריונות, החל בהדרה (הוצאה מכוונת ממעגל חברתי) ועד לפגיעה מילולית, חברתית ובמרחבי הרשת הדיגיטלית. הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הדיווח גבוהים במיוחד בגילאי חטיבת הביניים, תקופה שבה יש לנו רגישות חברתית מוגברת.
גם פגיעות שאינן פיזיות נושאות השלכות רגשיות והתנהגותיות משמעותיות, כמו פגיעה בתחושת השייכות, מצוקה מתמשכת וסיכון מוגבר לדיכאון ולמחשבות אובדניות.
כדי להבין את התופעה, חשוב להכיר את השפה של היום:
מיני מילון קצר
- חרם סמוי – הפסקה שקטה של קשר, בלי הכרזה מפורשת על כך.
- חרם גלוי – הדרה ברורה ומוצהרת של ילד.ה, מתבגר.ת או מבוגר.ת מהקבוצה.
- בריונות מילולית – קללות, לעג, הפצת שמועות.
- בריונות רגשית – הפחדה, השפלה, התעלמות מכוונת.
- בריונות ברשת – העלבות, פרסום מביך, סילוק מקבוצות, תיוג משפיל.
- ghosting – ניתוק פתאומי של תקשורת.
- Exclusion – הוצאה שקטה מהקבוצה.
- shaming – ביוש פומבי ברשת או בכיתה.
- Gaslighting – מצב שבו גורמים למי שנפגע או נפגעה לחשוב שהם מדמיינים את הפגיעה.
פגיעה חברתית עלולה להתבטא בעוצמה נמוכה כלפי חוץ, אך השפעתה הפנימית על תחושת הביטחון והערך העצמי יכולה להיות עמוקה ומתמשכת.
איך מתמודדים עם חרם ופגיעה חברתית?
התמודדות עם מצב שבו מתעלמים מאתנו או פוגעים בנו יכולה לגרום לתחושת בדידות וערעור ביטחון. גם במצבים כאלה יש אפשרות לקבל תמיכה ולנקוט כמה צעדים שמחזקים יציבות רגשית ומחזירים לנו תחושה של שליטה.
צעדים מידיים
- פנייה למבוגר
כדאי לשוחח עם אדם שניתן לסמוך עליו. זה יכול להיות הורה, מחנך/ת, יועץ/ת או כל דמות בוגרת שמרגיש לנו נכונה. שיתוף כזה מאפשר להבין את המצב ולפעול בצורה בטוחה ומסודרת. - לא להישאר לבד עם התחושות
שיחה אחת יכולה להפחית עומס רגשי ולפתוח פתח לעזרה נוספת. חשוב שלא לשאת את הפגיעה לבד. - תיעוד של פגיעה ברשת
במקרים של פגיעה דיגיטלית מומלץ לשמור צילומי מסך או כל הוכחה אחרת. תיעוד מסודר מסייע להסביר את המצב ולפעול מול הגורמים הנכונים.
מה אפשר לומר ברגע של פגיעה?
תשובות קצרות וברורות מסייעות לעצור הסלמה ולשמור על הגבול האישי שלנו. אפשר לבחור את הניסוח שמתאים לסיטואציה:
- אני לא מקבל/ת את הדרך הזו.
- אני מבקש/ת להפסיק את זה.
- אני לא משתתף/ת בשיחה כזו.
- אני עוצר/ת כאן את הוויכוח.
- אני צריך/ה מרחב רגע.
- אני לא לוקח/ת בזה חלק.
שמירה על יציבות וכוח נפשי
נשימה או המתנה קצרה לפני תגובה יכולה למנוע החמרה של המצב.
פנייה לאדם קרוב יכולה לייצר עוגן ריגשי בזמן אמת.
בקשת עזרה, גם אם היא מרגישה מביכה, היא יכולת ולא חולשה. קבלת תמיכה מחזקת את היכולת להתמודד עם הפגיעה לאורך זמן.
מתי חייבים עזרה מקצועית?
יש לפנות לעזרה מקצועית כאשר מתפתחים סימנים המצביעים על מצוקה רגשית משמעותית. סימנים כאלה יכולים לכלול שינויים בולטים בהתנהגות הרגילה, הסתגרות ממושכת, ירידה חדה במצב הרוח, קושי מתמשך בתפקוד יום יומי, הפרעות שינה, ירידה בתיאבון או עלייה בתחושות של פחד, ייאוש או חוסר תקווה.
בכל מצב שבו נראה כי הפגיעה מתחילה להשפיע על התפקוד, על הבריאות הנפשית או על תחושת הביטחון, יש חשיבות לפנייה מוקדמת לגורם מקצועי שמסוגל להעריך את המצב ולספק תמיכה מתאימה.
קופסת טיפים לפעולה מיידית
- לפנות למבוגר בטוח ולשתף אותו במתרחש.
- להימנע מתגובה מיידית לפגיעה, ולבחור תגובה שקולה המפחיתה את החמרת המצב.
- לתעד כל אירוע של פגיעה, במיוחד ברשת, כדי לאפשר טיפול מסודר.
- לזהות מראש שני גורמי תמיכה אישיים שניתן לפנות אליהם בעת צורך.
- האחריות לפגיעה היא של הפוגע, ולא של האדם שנפגע.
- לפנות לער"ן באמצעות צ'אט, ווטסאפ או טלפון לקבלת סיוע ריגשי מקצועי.
- במקרים של פגיעה ברשת ניתן לפנות למספר 105 – מוקד לאומי לטיפול בפגיעות מקוונות הפועל בשיתוף משטרת ישראל וגורמי רווחה וחינוך.
גם במצבים של עומס רגשי וחוסר ודאות, קיימים גורמי תמיכה שמסוגלים לסייע בבניית יציבות וביצירת תחושת ביטחון מחודשת.
אם אתם חווים אלימות או בריונות – אתם מוזמנים מוזמנים ומוזמנות לפנות לקווי הסיוע שלנו – טל. 1201, או לסיוע באינטרנט כאן בקישור
את המאמר כתבה ד"ר מיכל בן ארי, המנהלת של שירותי הסיוע של ער"ן באינטרנט
