היי, אני ענבר, ואני כותבת את זה כדי לנסות לנשום.
אומרים שלכתוב עוזר לשחרר, אז אני מנסה.
אני מודעת לזה שיש לי חרדת מבחנים. זה לא סתם פחד רגיל, זה הפחד מלהיכשל, מהבושה, מהאכזבה, מהתחושה שלא עמדתי בציפיות, וגם מהרצון הגדול שלי להצליח.
זה לא שאני כזאת מצטיינת, פשוט יש בי רצון חזק פנימי להצליח, לא לאכזב, להוכיח לעצמי, למשפחה ולחברים.
והפעם זה היה סביב הטסט.
השקעתי המון, לקחתי המון שיעורים, ואני באמת יודעת לנהוג. אבל הטסט הפנימי לא היה טוב, עברתי עוד אחד ועוד אחד. הפחד פשוט שיתק אותי, הגוף כאילו קפא, המחשבות נתקעו בפקק 🙂 נעלמו.
הרגשתי שאני לא שם, כאילו הכול קורה לי מבחוץ.
אבא שלי אמר קלי קלות… קטן עלייך… אח שלי עבר בטסט הראשון, ואז נכנס בי הפחד. לא ישנתי כל הלילה, הבטן כאבה לי, הייתה לי סחרחורת, כל פעם חשבתי… אם שוב אכשל, מה זה אומר עליי.
חצי שנה דחיתי את זה, רק כדי לא להתמודד.
והבוקר, כשהייתי בדרך לטסט, אמרתי לעצמי די. אני לא יכולה לתת לפחד הזה להחליט בשבילי.
ניגשתי, עשיתי הכי טוב שיכולתי באותו רגע. ועכשיו אני מחכה לתשובה, אולי עברתי, אולי לא.
אבל הפעם, לא משנה מה תהיה התוצאה, אני כבר עברתי מבחן אחר 🙂
כי הצלחתי לשחרר קצת, הצלחתי לבחור לא לברוח, הצלחתי להבין שאני לא שווה רק את תוצאת המבחן שאני עושה, אני גם בן אדם אנושי שיכול להיכשל, אולי להצליח פחות, ועדיין להיות שלמה עם עצמי.
אם החרדה מכבידה, מוזמנים לפנות אלינו. לקווי הסיוע של ער"ן באינטרנט ובטלפון לחצו כאן
