יש רגעים שבהם אנחנו מתחילים ומתחילות כבר להרגיש ולדעת מי אנחנו באמת. אולי זה לוקח זמן, אולי זה תהליך ארוך ומבלבל, אבל בשלב מסוים – משהו בתוכנו מתבהר.
זה מתגלה ומתבהר לנו – הנטייה המינית שלנו, הזהות המגדרית שלנו, המקום שלנו על הרצף המגוון של אנושיות. זה רגע חשוב, לעיתים גם רגע של הקלה – סוף סוף יש מילים למה שהרגשנו כבר מזמן.
פחד מחוסר קבלה
אבל לא פעם, לצד ההתבהרות הזו, מגיע גם פחד. כי משהו בנו, עמוק בלב, יודע שלא כולם יקבלו אותנו כמו שאנחנו. לפעמים אלה החברים הקרובים, לפעמים בני המשפחה, לעיתים אנשי הקהילה או בית הספר או מקום העבודה. לפעמים דווקא אלה שאיתם אנחנו רוצים להיות הכי אותנטיים, הכי אנחנו – דווקא שם אנחנו חווים דחייה, זלזול, חוסר הבנה, או שתיקה רועמת.
כשיש קושי בסביבה לקבל את הזהות או הנטייה שלנו, זה משפיע. זה חודר עמוק.
אנחנו יכולים להתחיל לפקפק בעצמנו. לשאול אם יש משהו בנו שלא בסדר. אולי אנחנו "מוגזמים", אולי "רגישים מדי", אולי עדיף פשוט לשתוק ולהסתיר.
ולפעמים אנחנו באמת שותקים. מעגלים פינות. משנים סיפור. מחביאים חלקים שלמים מהלב שלנו רק כדי להרגיש שייכים, רק כדי לא לאבד את האהבה או הקשר או הביטחון.
המחיר של ההסתרה כבד
הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בתחושת בדידות עמוקה, בדיכאון, בחרדה, בבידוד חברתי או משפחתי, לפעמים גם בפגיעה עצמית או במחשבות קשות.
אנחנו עלולים להרגיש שאנחנו צריכים "להתאים את עצמנו" כדי להיות אהובים. שזה תלוי בנו, במקום להבין – שמהות הקושי היא בעצם בחוץ. בסביבה שלא תמיד יודעת או מוכנה לראות את השונות שלנו כחלק טבעי, יפה וראוי מהאנושיות.
למצוא את מי שיקבל אותנו כמו שאנחנו
בתוך כל זה, חשוב להזכיר לעצמנו – אנחנו לא לבד. יש עוד רבים ורבות כמונו.
יש קהילות, מסגרות ואנשים שרוצים ומוכנים לראות אותנו כמו שאנחנו, מבלי שנצטרך להסביר, להסתיר או להחביא.
יש מי שיכולים ויכולות להקשיב, לתמוך, להדריך, לעטוף – גם אם זה לא תמיד האנשים הקרובים ביותר.
ולפעמים, דווקא תמיכה מבחוץ נותנת לנו כוח להתחיל לבנות סביבה בטוחה משלנו – כזו שכן מקבלת, שכן רואה, שכן מכילה.
כי מגיע לנו להרגיש שייכות וביטחון. מגיע לנו לחיות מתוך אמת ולא מתוך פחד.
ומגיע לנו, בסופו של דבר, להיות בדיוק מי שאנחנו – בלי להסביר, בלי להתנצל, ובלי לשלם על כך מחיר נפשי כבד.
אם אתם מרגישים שקשה לכם, שאתם לבד, שאתם לא יודעים איך להמשיך – אפשר ורצוי לפנות לעזרה. אנחנו כאן. מקשיבים, מבינים, לא שופטים.
