כולנו מכירים את האתגרים שהחיים מביאים איתם, אך בגיל השלישי הדברים לפעמים מרגישים קצת אחרת. השנים חולפות, אנחנו חווים שינויים פיזיים, הגוף משתנה, אנחנו עוברים פרידות מאנשים אהובים, יציאה לפנסיה ולעיתים גם שינויים במצב הבריאותי או במעגל החברתי שלנו. בתוך כל אלה, דיכאון יכול להגיע בהדרגה, ולעיתים קשה להבחין בו.
מה זה דיכאון בגיל השלישי?
דיכאון בגיל השלישי יכול להופיע בהרבה צורות. לפעמים זה חוסר חשק לקום מהמיטה בבוקר, אובדן עניין בדברים שתמיד אהבנו, או תחושת עייפות שמסרבת לעזוב. אנחנו עלולים להרגיש בודדים גם כשאנחנו מוקפים באנשים, או למצוא את עצמנו נאבקים במחשבות של "מה הטעם?".
לפעמים אנחנו לא מזהים את הדיכאון כי אנחנו מייחסים את התחושות או הקשיים שיש לנו לגיל, לשינויים טבעיים או למצב הבריאותי. חלק מהמאפיינים של דיכאון – כמו הפרעות בשינה, ירידה בזיכרון, ביכולות הקוגניטיביות ובריכוז – יכולים להיות מאפיינים של הגיל ללא קשר לדיכאון. לפעמים גם תרופות, או שילובים של תרופות יכולים לגרום לדיכאון. לכן, אמירות כמו "זה נורמלי להרגיש ככה בגיל הזה", עלולות לגרום לנו להתעלם ממה שאנחנו באמת מרגישים.
גורמי סיכון לדכאון בגיל השלישי
החיים בגיל השלישי יכולים להביא איתם שינויים משמעותיים בכל הרבדים והתחומים בחיים. לשינויים האלה יכולה להיות השפעה על המצב הרגשי והנפשי שלנו:
- בדידות, בידוד חברתי וחוסר במערכת תמיכה קרובה
- מוות של בן או בת זוג
- מצב בריאותי לקוי ומחלות כרוניות
- אם היה בעבר דיכאון, קיים סיכון מוגבר לחוות שוב דיכאון
- הפרעות שינה
- היעדר שירותי רפואה זמינים ומעמד סוציו-אקונומי נמוך
- עזיבת בית המגורים לסביבה חדשה
- מגדר – נשים סובלות יותר מדיכאון
מהם הסימנים לדיכאון אצל אנשים מבוגרים?
סימני דיכאון בגיל השלישי יכולים להיות שונים מהסימפטומים אצל אנשים בוגרים, בני נוער וילדים.
הרבה פעמים, אנחנו נוטים לדבר פחות על המצב הרגשי שלנו ועל הסימפטומים השונים שאנחנו חווים. אולי זה קשור לסטיגמות על דיכאון, אולי יש חוסר נעימות או אפילו בושה "להתלונן" כל הזמן ואולי יש הרגשה שאין את מי לשתף, כל אחד עסוק וטרוד בענייניו.
לכן, הרבה פעמים הסימפטומים אליהם נתייחס ונרצה לטפל יהיה סימפטומים גופניים ופיזיים, אותם קל יותר לזהות ולהגדיר, ואולי בשל כך יהיה קשה לאבחן שמדובר בדיכאון.
סימפטומים שיכולים להצביע על דיכאון בגיל השלישי:
– כאבים פיזיים
– סחרחורות
– ירידה משמעותית במשקל
– הפרעות בשינה
מאפיינים נוספים של דכאון בגיל השלישי יכולים להיות:
– המעטה ביציאה מהבית
– חוסר בהנאה מדברים שפעם נהננו לעשות
– אגירה של חפצים
– מחשבות רבות על סוף החיים
– שינוי הצוואה
– מסירת רכוש אישי
– דיבור רב על המוות
מה אפשר לעשות?
חשוב לדעת שדיכאון הוא לא חלק טבעי מההזדקנות. זהו מצב רגשי ובריאותי שיכול להגיע אל כל אחד, אבל יש מה לעשות כדי להתמודד איתו ולהרגיש טוב יותר.
– לפעמים, הצעד הראשון הוא להודות שיש לנו קושי, קושי נמשך, ולהתחיל לחפש תמיכה ועזרה.
– בגלל שאותם סימפטומים יכולים להצביע על בעיות שונות, חשוב לערוך אבחון מקיף, גם נפשי וגם פיזי.
– למצוא דרכים להקל על בדידות בגיל השלישי – לשתף את התחושות שלנו עם אדם קרוב, חבר, בן משפחה או איש מקצוע. לפעמים עצם השיתוף יכול להקל. אפשר להצטרף לחוג, קבוצה קהילתית או פעילות התנדבותית. קשרים חברתיים נותנים לנו תחושת שייכות ותמיכה.
– פעילות גופנית במידת האפשר – הליכה קצרה, יוגה או כל פעילות מותאמת אחרת – אפילו התעמלות בישיבה על כסא – עוזרות לשחרר אנדורפינים ולשפר את מצב הרוח.
– ואם צריך – לפנות ולבקש עזרה מקצועית, תמיכה רגשית ו\או תרופתית.
דיכאון בגיל השלישי הוא אתגר, אבל אנחנו לא חייבים להתמודד איתו לבד. ישנם כלים, משאבים ואנשים שיכולים לתמוך בנו בדרך. אם אנחנו מזהים את הסימנים או חווים תחושות קשות, כדאי שנזכור שהשינוי אפשרי, יחד, בצעדים קטנים ובתמיכה מתאימה.
