גזלייטינג: כשהמציאות שלנו מתערערת

יש רגעים שבהם אנחנו יוצאים משיחה עם תחושה מוזרה. אנחנו בטוחים שזכרנו משהו בצורה מסוימת, אבל האדם שמולנו מתעקש שזה מעולם לא קרה. אנחנו נפגעים ממשהו שנאמר לנו, ובתגובה שומעים: "אתם מגזימים", "אין לכם חוש הומור", או "אתם מדמיינים".

בהתחלה אולי נחשוב שמדובר באי-הבנה. אבל כשהמצבים האלה חוזרים שוב ושוב, אנחנו עלולים להתחיל לפקפק בעצמנו. לשאול אם אנחנו באמת זוכרים נכון, אם אנחנו רגישים מדי, או אם אי אפשר לסמוך על התחושות שלנו.

לתופעה הזו יש שם – גזלייטינג.

מהו גזלייטינג?

גזלייטינג הוא דפוס של מניפולציה רגשית, שבו אדם גורם לנו להטיל ספק בזיכרון שלנו, בתחושות שלנו או בתפיסת המציאות שלנו. המטרה אינה תמיד מודעת או מתוכננת, אבל התוצאה דומה: אנחנו מאבדים בהדרגה את הביטחון בעצמנו ומתחילים להסתמך יותר ויותר על הגרסה של האדם האחר.

מקור המושג הוא במחזה ובסרט בשם "Gaslight", שבו בעל גורם לאשתו לחשוב שהיא מאבדת את שפיותה באמצעות מניפולציות מתמשכות. מאז הפך השם למונח המתאר דפוס של ערעור מכוון או מתמשך של תחושת המציאות.

איך גזלייטינג יכול להיראות?

לא תמיד מדובר בהתנהגות בוטה. פעמים רבות היא מתחילה באמירות שנשמעות כמעט יומיומיות, אך כשהן חוזרות שוב ושוב הן עלולות לערער את הביטחון שלנו.

למשל:

• "זה לא קרה בכלל."
• "אתה תמיד מגזים."
• "את זוכרת לא נכון."
• "אתה רגיש מדי."
• "כולם חושבים שאת הבעיה."
• "אם רק היית נרגע, לא הייתה שום בעיה."

כשאנחנו שומעים אמירות כאלה פעם אחר פעם, אנחנו עלולים להתחיל להאמין שהבעיה היא בנו.

איך זה משפיע עלינו?

אחד המאפיינים הבולטים של גזלייטינג הוא השחיקה ההדרגתית של הביטחון העצמי.

אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתנצלים לעיתים קרובות, גם כשלא ברור על מה. אנחנו מתחילים לבדוק שוב ושוב אם אנחנו זוכרים נכון, מתקשים לקבל החלטות לבד, ומרגישים שאנחנו זקוקים לאישור של האדם השני כדי לדעת מה באמת קרה.

לאורך זמן אנחנו עלולים לחוות חרדה, בלבול, ירידה בערך העצמי, תחושת אשמה ואפילו התרחקות מאנשים קרובים, משום שאנחנו כבר לא בטוחים למי להאמין.

האם זה קורה רק בזוגיות?

לא.

למרות שגזלייטינג מוכר בעיקר בהקשר של זוגיות, הוא יכול להופיע גם במערכות יחסים אחרות: בין הורים לילדים, בין בני משפחה, בין חברים, במסגרת העבודה ואפילו מול דמויות סמכות.

בכל מערכת יחסים שבה אדם אחד מערער באופן עקבי את תחושת המציאות של האחר, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בתחושת הביטחון ובאמון העצמי.

איך נדע אם אנחנו חווים גזלייטינג?

אין רשימת בדיקה אחת שמתאימה לכולם, אבל כדאי לעצור ולשים לב אם לאורך זמן אנחנו:

• מפקפקים בזיכרון שלנו לעיתים קרובות.
• מרגישים שאנחנו תמיד אשמים.
• מתנצלים כמעט על כל דבר.
• חוששים להביע את דעתנו.
• מרגישים שהביטחון העצמי שלנו נשחק.
• סומכים על השיפוט של האדם השני יותר מאשר על התחושות שלנו.
• שואלים את עצמנו שוב ושוב אם אנחנו "סתם רגישים".

גם אם איננו בטוחים שזו אכן התופעה, עצם התחושות הללו ראויות להתייחסות.

מה אפשר לעשות?

הצעד הראשון הוא להקשיב לעצמנו. התחושות שלנו אינן פחות חשובות רק משום שמישהו אחר מבטל אותן.

לפעמים שיחה עם אדם שאנחנו סומכים עליו יכולה לעזור לנו לקבל נקודת מבט נוספת ולהחזיר לעצמנו את הביטחון במה שאנחנו חווים. גם פנייה לאיש מקצוע יכולה לסייע להבין את דפוסי הקשר ולבחון כיצד אפשר לשמור על עצמנו.

אם אנחנו מרגישים שהקשר פוגע בנו לאורך זמן, חשוב לזכור שאיננו חייבים להתמודד עם זה לבד.

אם לצד הגזלייטינג קיימים גם איומים, שליטה, אלימות רגשית, פיזית, מינית או כלכלית, חשוב שלא לנסות להתמודד או לעזוב את הקשר לבד. במצבים כאלה מומלץ לפנות לגורמי סיוע מקצועיים, שיוכלו לסייע בבניית תוכנית בטיחות וללוות אותנו בדרך שמתאימה למצבנו.

לסמוך מחדש על הקול הפנימי שלנו

אחת ההשפעות הכואבות ביותר של גזלייטינג היא התחושה שאנחנו כבר לא יודעים אם אפשר לסמוך על עצמנו. אבל התחושה הזו אינה מעידה שמשהו "לא בסדר" בנו, היא יכולה להיות תוצאה של חשיפה ממושכת למניפולציה רגשית.

גם אם אנחנו עדיין מבולבלים, גם אם קשה לנו לתת שם למה שאנחנו חווים, מגיע לנו שיקשיבו לנו בלי לבטל אותנו. מגיע לנו להיות במערכות יחסים שבהן יש מקום לרגשות שלנו, לזיכרונות שלנו ולחוויה שלנו.

בער"ן אנחנו מציעים מרחב בטוח, אנושי ולא שיפוטי, שבו אפשר לדבר על תחושות של בלבול, ספק או קושי במערכות יחסים. לפעמים עצם השיחה עם אדם שמקשיב באמת יכולה להיות הצעד הראשון בדרך לחיזוק האמון בעצמנו.