שירות צבאי, ובפרט בתקופות לחימה, טומן בחובו אתגרים רגשיים רבים עבור הורים. תחושות של
דאגה ופחד הן טבעיות, ומתעצמות לאור המרחק מהילדים והחשש המתמשך לשלומם. לצד אלה,
חווים ההורים גם גאווה עצומה על ילדיהם המשרתים את המדינה ומגנים עליה.
הקושי המרכזי נובע מהתחושה של חוסר האונים. הורים אינם יכולים להגן על ילדיהם באופן פיזי,
ונאלצים להתמודד עם חוסר הודאות לגבי מצבם. תחושות אלו עלולות להוביל לתסמינים שונים של
לחץ וחרדה ולהתבטא גם בכאבים שונים, ברגשות קשים, במחשבות קטסטרופליות ובקשיי שינה.
ההתמודדות הרגשית עבור הורים עולים ותושבים חוזרים עשויה להיות מורכבת אף יותר. בנוסף
לקשיים הרגילים, הם מתמודדים גם עם אתגרים ייחודיים הנובעים מהעלייה, לרבות:
- קשיי שפה המקשים על היכולת לתקשר עם גורמים צבאיים וקהילתיים שונים באופן מלא, מה
שעלול להגביר את תחושת חוסר האונים והבדידות. - חוסר היכרות עם המערכת הצבאית העלולה לפגום בהבנה של ההליכים והנהלים בצה"ל, מה
שעלול להגביר את החרדה שלהם. - הבדלי תרבות העשויים להקשות עליהם להבין את החוויות שעוברים ילדיהם בצבא, שכן הן
שונות מאד לעיתים מהחוויות שעברו בעצמם. - מעגלי תמיכה מצומצמים על רקע המרחק מבני משפחה וחברים שנותרו מאחור.
התמודדות רגשית של הורים לחיילים בכלל והורים עולים בפרט, היא תהליך מורכב, אך בעזרת תמיכה
וכלים נכונים, ניתן לצלוח אותו ואף לחזק את הקשר המשפחתי.
10 המלצות להורים לחיילים
- הכירו את המערכת הצבאית: גשו לאתרי האינטרנט של צה"ל ושל ארגונים תומכים, שם תוכלו למצוא מידע רב על המערכת הצבאית, על התפקיד של ילדכם ועל ההליכים והנהלים בצה"ל. כדאי לנצל את המשאבים הללו כדי ללמוד עוד על המערכת הצבאית.
- הגדילו מעגלי תמיכה: קחו חלק בקבוצות תמיכה באזור מגוריכם או בקהילות תמיכה מקוונות המיועדות להורים. השתתפות בקהילות אלו יכולה לסייע לכם להרגיש פחות לבד ולקבל תמיכה מאנשים אחרים שעוברים אתגרים דומים.
- שלטו במידע שאתם צורכים: החליטו על זמנים בהם אתם בוחרים להישאר מעודכנים באמצעות כלי התקשורת והרשתות החברתיות. צמצמו חשיפה לתכנים מעוררי חרדה. לחץ מדבק אבל גם רוגע – צפו גם בתכנים מרגיעים והקיפו עצמכם באנשים פחות נסערים וכועסים.
- תרגלו חשיבה חיובית: אופטימיות ותקווה הן צו השעה.
- אל תשכחו את הגוף: תרגלו מיינדפולנס, הרפיה ופעילות גופנית תוך מודעות לנשימה. כשאנחנו לחוצים הנשימה מתקצרת ונעשית שטוחה. נסו לנשום נשימות עמוקות ולהאריך את השאיפה.
- שמרו על שגרה: ככל הניתן, נסו לשמור על שגרת חיים קבועה. עבודה, לימודים, תחביבים ובילוי זמן עם חברים ובני משפחה יכולים לסייע לכם להפחית את תחושות הדאגה .
- הקפידו להישאר פעילים: פעילות היא גורם של חוסן בזמנים של אי וודאות. צאו מהבית: הטבע לא זקוק למטען, הוא מטעין אותנו.
- שמרו על קשר עם ילדכם: שיחות טלפון וביקורים, ככל הניתן, חיוניים להקלה על הגעגועים, להפגת הבדידות ולשמירה על קשר קרוב עם ילדכם. עודדו את ילדיכם לדבר על רגשותיהם וחוויותיהם במידה שנכונה להם ומבלי להפעיל עליהם לחץ והעניקו להם אוזן קשבת.
- שלחו לילדכם הודעות טקסט או הודעות קוליות באופן קבוע. הודעות אלו יכולות להעביר להם מסרים של אהבה ותמיכה, ולסייע גם לכם לחוש משמעותיים.
גלו ערנות לסימני מצוקה ובעת הצורך אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית
עמותת ער"ן בשיתוף משרד העלייה והקליטה, מעניק סיוע נפשי לעולים ותושבים חוזרים ע"י מטפלים מוסמכים. הסיוע בשפות: ספרדית, צרפתית, רוסית, אמהרית ואנגלית.
המוקד פועל בטלפון 3201* ובצ'אט באתר, בימים א' עד ה' בין השעות 16:00 ל 21:00.
אתם ההורים מכירים את ילדיכם טוב מכולם. אם תסמכו על עצמכם ותתנו אמון ביכולתכם, תצליחו לסייע להם להתמודד עם השירות בדרך המתאימה להם. בדיוק כמו המרחב המוגן הפיסי המגן על הילדים מפגיעה, ההורים, בעצם נוכחותכם הקשובה, יוצרים עבורם מרחב מוגן נפשי שיאפשר להם לחוש בטוחים, שייכים ואהובים.
*הכותבת היא ד"ר שירי דניאלס, מנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן.
